הרהור

,דַּפִּים לְבָנִים, צְחוֹרִים כַּשֶּׁלֶג
,כְּתוּבִים בִּדְיוֹ בִּלְתִּי נִרְאֵית
.סְפוּנִים בְּתֵיבַת עֵץ מְקֻשְׁקֶשֶׁת
,אוֹת לְאוֹת נִסְמֶכֶת, מִלָּה לִשְׁכֵנָתָהּ
,שׁוּרוֹת צְפוּפוֹת שֶׁל זִכְרוֹנוֹת תּוֹעִים
,סִפּוּרִים כְּלוּאִים מִזְּמַן אַחֵר
,וּבֵינֵיהֶם אוֹרְבוֹת אִמְרוֹת שֶׁפֶר
.מִתְחָכְּמוֹת, מְדַגְדְּגוֹת, מִשְׁתַּעַשְׁעוֹת

,זְרִיחַת יַלְדוּת
,בֹּקֶר נָעַרוּת רַעֲנָן
,עִיר שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה
,שְׂדוֹת עֵמֶק שֶׁיַּבְשִׁילוּ
,צָהֳרֵי בַּגְרוּת, בַּיִת שֶׁיִּתְמַלֵּא וְיִתְרוֹקֵן
,עֶרֶב שֶׁל חַיִּים אֲרֻכִּים
.וּשְׁקִיעָה נוּגַהּ

,מַבָּט נוֹסָף, שׁוּרוֹת מְרַחֲפוֹת מִתּוֹךְ הַדַּף
,מִלִּים מוּכָּרוֹת, מְלַטְּפוֹת, דּוֹקְרוֹת
.מִישֶׁהוּ כְּבָר אָמַר אוֹתָן פַּעַם
,זוֹ הָיִיתָ אַתְּ? מָתַי
,אוֹ שֶׁזֶּהוּ הַסִּיפּוּר שֶׁלִּי
.מַמְשִׁיךְ לוֹ, כָּאן וּלְבַד

 

Thought

Clear pages, white as snow,
Written in invisible ink,
Stored in a scribbled wooden box.
Letter by letter, word by word,
Dense lines of stray memories,
Captive stories from another time,
And among them lurk fine sayings,
Smarting up, tickling, acting playful.

Childhood sunrise,
Fresh juvenile morning,
A city that will grow large,
Valley fields that will ripe,
Maturity noon, a home that will fill and empty,
An evening of a long lived life,
And a gentle sunset.

One more look, lines float out of the page,
Familiar words, caressing, piercing,
Someone had said them before.
Was that you? When?
Or is this my story,
Continues, here and alone.

 

November 12, 2018
This entry was posted in Poetry.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *