טיול

,הַלַּיְלָה, בְּאַרְבַּע וַרֶבַע לִפְנוֹת בֹּקֶר
,הָלַכְתִּי לְטַיֵּל עִם אַבָּא שֶׁלִּי
,הֶחְנֵיתִי אֶת הָאוֹטוֹ
,בְּצַּד הַכְּבִישׁ, לְיַד הַפַּארְק
.וְנָעַלְתִּי אוֹתוֹ

,אַבָּא כְּבָר חִכָּה שָׁם
.לְיַד הַנַּחַל
,הִתְחַלְנוּ לָלֶכֶת
.וּלְשׂוֹחֵחַ
,דִּבַּרְנוּ עַל דְּבָרִים
.שֶׁעוֹמְדִים לִקְרוֹת
,אֲנִי לֹא זוֹכֵר עַל מָה בְּדִיּוּק
,אֶלָּא רַק שֶׁהֵם הָיוּ דְּבָרִים מוּזָרִים
.וְהָלַכְנוּ

,אַבָּא לָבַשׁ אֶת הַחֲלִיפָה הַחוּמָה הַמַּצְחִיקָה שֶׁלּוֹ
,וְטִיַּלְנוּ
.אֲנִי לֹא זוֹכֵר לְאָן

.אַבָּא כְּבָר אֵינוֹ פֹּה
,אֵין מַמָּשׁ פַּארְק כָּזֶה
,וְכָל הַדְּבָרִים הַלְּלוּ
,לֹא יִקְרוּ עוֹד
.אַף פַּעַם

 

Ramble

Last night, at four-fifteen in the morning,
I went for a walk with my dad.
I parked the car,
By the side of the road, near the park,
And locked it.

Dad already waited there,
By the brook.
We started walking,
And conversing.

We talked about things,
That are about to happen.
I do not remember exactly what about,
Only that they were odd stuff,
And we walked.

Dad wore his funny brown suite,
And we rambled,
I don’t remember where to.

Dad is no longer here.
There isn’t really such a park,
And all these things,
Will not happen,
Ever.

 

January 12, 2016

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *