,הַסֵּפֶר פּוֹרֵש עָלָיו
,וּמִלִּים מְלֵאוֹת תֹּאַר וְרֹךְ
,פּוֹרְחוֹת מִבֵין הַדַּפִּים
,כְּמוֹ חַרְצִיּוֹת מְיֻבָּשׁוֹת
,שֶׁהֻדְּקוּ שָׁם
,לְמִשְמוֹרֶת עוֹלָם
.לִפְנֵי דּוֹר
,עָלֵי כּוֹתֶרֶת חִוְּרִים
,פּוֹנִים זֶה אֶל רֵעֵהוּ בְּמַבָּט וָתִיק
,זוֹכְרִים יָמִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ וְאָבִיב
,לֵילוֹת מָטַר קָרִים
,וְתַאֲוַת נְעוּרִים בּוֹעֶרֶת
,שֶׁהָפְכָה אָבָק צָהֹב
.וּפָרְחָה לָהּ
Eternal Leaves
The book spreads its leaves,
And words full of description and tenderness,
Escape from the pages,
Like dried chrysanthemums,
That were pressed there,
For eternal custody,
A generation ago.
Pale petals,
Turn to each other with a knowing look,
Remembering days of sun and spring,
Cold rainy nights,
And burning youthful passion,
That turned into yellow dust,
And disappeared.