,הַמְּשׁוֹרְרִים, דִּינָם לִנְדֹּד
,רוֹצְעִים אֶת הַתֵּבֵל בְּמַסְעוֹתֵיהֶם
,תָּרִים אַחַר מִלִּים
.אוֹתִיּוֹת וְאוֹתוֹת
,אִישׁ לְכִוּוּנוֹ הוֹלְכִים
,יֵשׁ מְהֵם בְּצַעַד קַל
,אָצִים הֵם וּמְחַפְּשִׂים
.אַחַר הַמּוּזָה הַנִּשְׂגֶּבֶת
,קוֹל הֶהָמוֹן בְּגַבָּם
,פְּנֵיהֶם אֶל הָאֹבֶךְ הַסָמִיךְ
,וּמִתּוֹכוֹ מְגָרֶה אוֹתָם וּמַזְמִין
.סוֹד עוֹלָמָם
The Road
Poets, their sentence is to wander,
Streaking the universe in their travels,
Searching for words,
Letters and ciphers.
Each person walks to his direction,
Some use a light step,
Rushing and looking,
For the elusive muse.
The crowd’s noise in their back,
Their faces in the thick haze,
From within it draws them and invites,
Their world secret.