,בַּזְּמַן הַזֶּה רוֹדְפוֹת אוֹתִי תְּחוּשׁוֹת קָשׁוֹת
.שֶׁל פַטָאלִיזְם
,הַגּוּף כּוֹאֵב תַּדִּיר
,כְּמוֹ אָז
.בְּמַהֲלַךְ הַשֵּׁירוּת
,חֲלוֹמוֹת רָעִים שְׁטוּפֵי פַּחַד פּוֹקְדִים שְׁנָתִי
,עַל הַנְהָגָה נֶחְשֶׁלֶת
,אֲנָשִׁים מְסוּכָּנִים
.וְעָתִיד קוֹדֵר
,חֲדָשׁוֹת רָעוֹת רוֹדְפוֹת אַחַת אֶת הַשְּׁנִיּיֹה
,וְאוֹתִי
,אֶת כּוּלָּנוּ
,מִתּוֹךְ הַיּוֹם
.אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה
,אֲנָשִׁים כְּלוּאִים בַּמַּחְשָׁבוֹת
,בְּתְפִיסוֹת עוֹלָם מְעֻוּוֹתוֹת
,בְּחֶזְיוֹנוֹת הַזוּיִים
,בְּתִקְווֹת שָׁוְוא
.בַּמִּנְהָרוֹת חַנוּקוֹת
,אוֹר הַיּוֹם נוֹתָר אָפֵל גַּם כְּשֶׁהַשַּׁמָּשׁ זוֹרַחַת מִמַעָל
.בְּחֶשְׁכַת הַהֹוֶוה הַמַּכְבִּיד
,מֶרְחָב הָאֶפְשָׁרוּיּוֹת הַאִישִׁי מִצְטַמְצֵם
,הַפִּינּוֹת מִתְעַגְּלוֹת
.וְהַדְּרָכִים נֶחְסַמוֹת
.אֵין לְאָן לִבְרוֹחַ
,נִשְׁאַרְנוּ עִם הַמִּלְחָמָה
,שֶׁאַף שֶׁנִּרְאָה כְּאִילּוּ זֶה אַךְ פָּרְצָה
,אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּתְּפִים בָּהּ כְּבַר יוֹבְלוֹת
.כִּי לַנֶּצַח תֹּאכַל
Swords
These days, I am haunted by hard feelings,
of fatalism.
My body often aches,
As it did then,
During the service.
Bad dreams awash with fear haunt my sleep,
About weak leadership,
Dangerous people,
And a gloomy future.
Bad news chase one another,
And me,
All of us,
From the day,
Into the night.
People are trapped in thoughts,
In distorted worldviews,
In delusional visions,
In false hopes,
In choked tunnels.
Daylight remains dark even when the sun shines above,
In the darkness of the imposing presence.
The breadth of personal possibilities narrows,
The corners are rounded,
And the paths are blocked.
There is nowhere to escape.
We remain with the war,
That even though it seems as if it haג just broken out,
We have been participating in it for decades,
Because devour forever
A clean white room, dimly lit,