לֶחֶם

טיולית badford ©1969, friedman-tours.com

הסיפור הבא התרחש לפני שנים רבות בקצה רמת גן, במקום שבו רחוב הירדן הזורם בנתיב מקביל לנהר ממזרח שעל שמו הוא קרוי. שם, היכן שהוא פוגש ברחוב אלוף שדה, זה המושך משכונת רמת אפעל מערבה אל הערים גבעתיים ותל אביב. במקום שבו עומדים כיום בתי דירות גבוהים המשקיפים אל גגות הרעפים האדומים של שכונת רמת חן שמדרום. על אותו שטח ממש שכן פעם בניין אבן חד קומתי. היה זה בניין לבן וסתמי, נצר לארכיטקטורה הסגפנית שאפיינה את ענף הבניה בשנותיה הראשונות של העיר. בניין חסר חן או יחוד, שלא הסגיר את ייעודו בכל אופן לעוברים ולשבים. אלה מצידם היו חולפים על פניו מבלי משים, אצים לדרכם ברחובות העיר שנדמו אז כאילו היו גדולים ורחבים והיום גדושים ופקוקים הם כעורקיו של חולה לב רגע לפני שהתנועה דמה בהם. על אף ששכן אך כקילומטר בודד מבתינו, לנו הילדים נתפס אז הצומת כמקום רחוק, כזה שפוגשים רק אם חולפים דרכו בנסיעה. נהגנו לחצותו בדרך כלל בסופי שבוע, דחוסים בסדר ישיבה קבוע על הספסל האחורי של החיפושית הלבנה בדרכינו ליעד כזה או אחר. כמו רבים אחרים, גם אנו לא שעינו אל אותו בניין, והוא נטמע אל תוך השעמום האורבני של בתי מגורים דו ותלת קומתיים שניצבו לאורך רחובות העיר המתפתחת ובאזור כולו.

כל זה השתנה ביום אביב חמים אחד, לקראת סוף כיתה ה’. ישבנו אז בני ובנות הכיתה לאורך ספסלי משאית טיולים רועשת שהובילה אותנו מבית הספר אל שיעור שחיה בבריכה העירונית. המשאית חרקה וגנחה לאורך המסע בן עשר הדקות כמו היתה ספינת משא החותרת דרכה בין גלי ים סוערים. משהגיעה זו אל מול בניין האבן האטה ועצרה, גומעת לעצמה שניות ארוכות של מנוחה נוהמת לאורו של הרמזור האדום שבצומת. השקט הרגעי אפשר לנו שניות יקרות של שיחה בטונים נמוכים יותר, אך אלו נדמו גם הן משהתחוורה החוויה החדשה בנחירינו. מבעד לחלונות המשאית הפתוחים חדר ואפף אותנו ניחוח עשיר ומגרה של לחם טרי באפייתו. מבטינו תרו מצד לצד, מנסים לאתר את מקור הריח. תוך שניות נפתרה החידה. בית האבן הלבן, חסר הגינונים והצביון הכיל בתוכו מאפיה קטנה! והריח, אוה הריח. מהסוג שלא חשוב מתי אכלת לאחרונה וכמה ואם בכלל רעב אתה. לחם אכול תאכל, עכשיו ומיד. בלי חמאה, גבינה, או כל ממרח אחר. לחם טרי וחם שריחו מזמין לנגוס בו ללא שהות, דוחק בך לקרוע ממנו חלק גדול ולמלא בו את פיך. לתחוב אצבעות קשיחות אל תוך רכותו החמה ולבצע בו מעשים מגונים של רעב ותשוקה ולשחרר ממנו אדים לחים המכים בחוזקה בנחיריים רוטטות… אוההה… לחם טרי…

הרמזור התחלף לירוק והספינה הפליגה דרומה. ואנו, חבורה תמימה ומזיעה של בני אחת עשרה נותרנו ותאוותינו בידינו. דקות ספורות אחר כך כבר טבלנו במימי הבריכה שקיררו את גופינו המיוזעים ותשוקתנו ההומה. שנים עוד יעברו לפני שנחווה סוגים אחרים של תאווה בעוצמה שכזו. אבל ממש כמו בדברים אחרים מסוג שכזה, את הפעם הראשונה לא שוכחים.

English Translation
April 18, 2020

הִרְהוּר

,דַּפִּים לְבָנִים, צְחוֹרִים כַּשֶּׁלֶג
,כְּתוּבִים בִּדְיוֹ בִּלְתִּי נִרְאֵית
.סְפוּנִים בְּתֵיבַת עֵץ מְקֻשְׁקֶשֶׁת
,אוֹת לְאוֹת נִסְמֶכֶת, מִלָּה לִשְׁכֵנָתָהּ
,שׁוּרוֹת צְפוּפוֹת שֶׁל זִכְרוֹנוֹת תּוֹעִים
,סִפּוּרִים כְּלוּאִים מִזְּמַן אַחֵר
,וּבֵינֵיהֶם אוֹרְבוֹת אִמְרוֹת שֶׁפֶר
.מִתְחָכְּמוֹת, מְדַגְדְּגוֹת, מִשְׁתַּעַשְׁעוֹת

,זְרִיחַת יַלְדוּת
,בֹּקֶר נָעַרוּת רַעֲנָן
,עִיר שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה
,שְׂדוֹת עֵמֶק שֶׁיַּבְשִׁילוּ
,צָהֳרֵי בַּגְרוּת, בַּיִת שֶׁיִּתְמַלֵּא וְיִתְרוֹקֵן
,עֶרֶב שֶׁל חַיִּים אֲרֻכִּים
.וּשְׁקִיעָה נוּגַהּ

,מַבָּט נוֹסָף, שׁוּרוֹת מְרַחֲפוֹת מִתּוֹךְ הַדַּף
,מִלִּים מוּכָּרוֹת, מְלַטְּפוֹת, דּוֹקְרוֹת
,מִישֶׁהוּ כְּבָר אָמַר אוֹתָן פַּעַם
?זוֹ הָיִיתָ אַתְּ? מָתַי
,אוֹ שֶׁזֶּהוּ הַסִּיפּוּר שֶׁלִּי
.מַמְשִׁיךְ לוֹ, כָּאן וּלְבַד

English Translation
November 12, 2018