,כְּשֶׁנָּמוּת נִתְאַסֵּף כּוּלָּנוּ
,בַּחֲדַר הַכִּיתָּה שֶׁל אָז
,זִיגִי יַעֲמוֹד מֵאֲחוֹרֵי הַשּׁוּלְחָן
,זָקוּף וּרְצִינִי בַּחֲלִיפָתוֹ הַחוּמָה
,יַנִּיחַ אֶת רְשִׁימַת הַשֵּׁמוֹת עַל הַשּׁוּלְחָן
.וְיִבְדּוֹק נוֹכְחוּת
,נַגִּיעַ לְשָׁם לְאַט, יְחִידִים
.לֹא בְּבַת אַחַת כְּמוֹ אָז בַּתִּיכוֹן
,הַפַּעַם לֹא יִשָּׁמַע הַצִּילְצוּל שֶׁל שְׁמוֹנֶה
.וְלֹא יִהְיוּ מְאַחֲרִים
,נֵרָאֶה מְבוּגָּרִים יוֹתֵר מִשֶּׁהָיִינוּ, מְאֹד
.לְלֹא תִּלְבּוֹשֶׁת אֲחִידָה, בִּבְגָדִים רְגִילִים
,נֵשֵׁב בַּסֵדֶר הַקָּבוּעַ וּנְסַפֵּר כֵּיצַד עָבְרוּ הַשָּׁנִים
,צָבָא, לִימּוּדִים, אַהֲבָה, יְלָדִים וּנְכָדִים
,נִשְׁלוֹף תְּמוּנוֹת וּנְתָאֵר תֵּיאוּרִים
.וְתִהְיֶה תַּחֲרוּת רְגִילָה שֶׁל גְּבָרִים
,מִדֵּי זְמַן תִּפָּתַח הַדֶּלֶת וְיִצְטָרֵף עוֹד חָבֵר
.וְנַתְחִיל מֵחָדָשׁ אֶת הַסִּיפּוּרִים
,יוֹד בֵּית שְׁתַּיִים מַחְזוֹר שְׁמוֹנִים
,כִּיתָּה מְגוּבֶּשֶׁת, גְּבָרִים צְעִירִים
,בֵּית הַסֵּפֶר נִסְגָּר כְּבָר לִפְנֵי עִידָּנִים
,הַצִּיּוּד הָועֳבַר, נֶעֶלְמוּ הַמּוֹרִים
,רַק אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן וּמְגַחֲכִים
.שִׂיחָה תּוֹסֶסֶת בְּתוֹם הַחַיִּים
Class Reunion
When we die, we shall all gather,
In the classroom from back then,
Ziggy will stand behind his desk,
Straight and serious in his brown jacket,
Will place the name list on the table,
And check attendance.
We will arrive slowly, one at a time,
Not all at once as we did back in high school.
The eight o’clock bell will not be heard this time,
And there will be no tardies.
We will look older than we were, a lot more,
No school uniforms, only normal clothes.
We will sit in our regular order and tell about how the years had passed,
Army service, college, love, children, and grandchildren,
We shall pull out pictures, tell and describe,
And there will be a regular competition of men.
Every once in a while, the door will open and another will join,
And we will start the stories all over again.
Twelve grade two, class of eighty,
A cohesive group, young men,
The school has been closed for ages,
The equipment was moved, the teachers had vanished,
Only we are sitting here chuckling,
A lovely conversation at the end of life.
,כְּשֶׁמַּצְמִידִים אֶת הָאוֹזֶן אֶל הַקַּרְקַע
,בּוֹא נִפְתַּח דַּף חָדָשׁ
,לְכָל אִישׁ יֵשׁ סֵפֶר
,הַנַּיָּיד שֶׁלִּי
,יַלְדָּה יָפָה קְטַנָּה, רוֹכֶבֶת עַל כְּתֵפָיִים
,בְּחֶשְׁכָּת הָלַיִל, כְּמִיתוֹךְ חֲלוֹם
,הֶדֵּי הַקְּרָבוֹת, רֵיחוֹת הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן
,אַבָּא מַבְרֵג