“,דִּירוֹת בְּתֵל אָבִיב הֵן כְּמוֹ גֶּבֶר שָׁוֶה”
,הִיא אָמְרָה וְהִבִּיטָה אֶל מוֹרָד הָרְחוֹב
,כְּשֶׁאַחַת מִתְפַּנָּה, קוֹפְצִים עָלֶיהָ מָלֵא מִתְעַנְיְינִים”
,וּכְשֶׁאַתָּה מִתְקַשֵּׁר, מִתְבָּרֵר שֶׁזֶּה כְּבַר לֹא רֶלֶוַונְטִי
“.וְנִשְׁאֲרוּ רַק הַדִּירוֹת הַדְּפוּקוֹת שֶׁאַתָּה כְּבָר מַכִּיר
,הִמְשִׁיכָה וְלָגְמָה מִכּוֹס הַקָּפֶה
,חָלָב רָזֶה, לְלֹא מַמְתִּיק
,יוֹנִים אֲדִישׁוֹת נִקְּרוּ סָבִיב
,הַצְּלָלִים שֶׁבַּכִּכָּר הָיוּ אֲרֻכִּים עֲדַיִן
.אַךְ נָעִים הָיָה לָשֶׁבֶת בַּחוּץ
,שַׁבָּת בַּבֹּקֶר בַּכִּכָּר הַמִּתְחַדֶּשֶׁת
,מִרְפָּסוֹת בָּאוּהָאוּס לְבָנוֹת מְצִיצוֹת אֶל הַמִּזְרָקָה הַשּׁוֹקֶקֶת
,מִבֵּין פִיקוּסִים זְקֵנִים
,הָעִיר שֶׁלֹּא נִרְדֶּמֶת לְעוֹלָם
.מִתְעוֹרֶרֶת לְבֹקֶר חָרְפִּי חָדָשׁ
,לַעֲבֹר דִּירָה הוּא מַעֲשֶׂה לֹא פָּשׁוּט
,זֶה שִׁנּוּי אֲוִירָה וְשִׁנּוּי הֶרְגֶלִים
,וַעֲקִירַת שֹׁרָשִׁים וְהַרְבֵּה אַרְגָּזִים
,וְזֶה גַּם קְצָת מַזְכִּיר פִּתְאוֹם
.שֶׁכֻּלָּנוּ מִזְדַּקְּנִים
,לַעֲזֹב אֶת הָעִיר
,אַחֲרֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה וּקְצָת
,הָרְחוֹבוֹת הָרָזִים מִצְטַלְּבִים כָּאן כְּמוֹ פַּעַם
,זֶה אֲנַחְנוּ שֶׁשִּׁנִּינוּ מָקוֹם
.וְהוֹסַפְנוּ מִשְׁקָל
,יְלָדִים שֶׁגָּדְלוּ וְהוֹרִים שֶׁבָּגְרוּ
,אֲהָבוֹת שֶׁפָּרְחוּ, נִשּׁוּאִים שֶׁכָּבוּ
,הַצְּלָלִים מִתְקַצְּרִים, הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה
,הַשִּׂיחָה מִתְגַּלְגֶּלֶת, מַמְשִׁיכָה
.כּוֹס הַקָּפֶה הִתְרוֹקְנָה
Nine O’clock at the Square
“Apartments in Tel Aviv are like a good man,”
She said and looked down the street,
“When one becomes available, a whole lot of hopefuls jump on it,
And when you call, it turns out it’s no longer relevant,
And the only ones left are the crappy apartments you already know.”
She continued to sip from her coffee,
Skim milk, no sweetener,
Indifferent pigeons pecked around,
The shadows in the square were long still,
But it was nice sitting outside.
Shabbat morning in the renewing square,
Bauhaus balconies peek into the bustling fountain,
Between old Fichus trees,
The city that never sleeps,
Wakes up to a mew wintery morning.
Moving apartments is not an easy task,
It’s a change of atmosphere and a change of habits,
And uprooting and a lot of boxes,
And it also reminds us all,
That we are all getting old.
To leave the city,
After thirty years and some,
The narrow streets cross each other as always,
It is us who changed location,
And gained weight.
Children that grew and parents that grew old,
Loves that flourished, marriages that failed,
The shadows shortened, the sun rose,
The conversation rolls on, endures,
The coffee cup emptied.
,דַּפִּים לְבָנִים, צְחוֹרִים כַּשֶּׁלֶג
,הַלַּיְלָה שׁוּב הָיִיתִי שָׂם
,מַעָצוֹרֵי חֲנָיָה – וַדֵּא, דְרוּכִים
,בִּשְׁמֵי הָעֵמֶק חַג לוֹ עַיִט
