,בְּחֶשְׁכָּת הָלַיִל, כְּמִיתוֹךְ חֲלוֹם
,אוֹר נוּגֶה מֵאִיר מִתּוֹךְ חָדַר לִבִּי
,הִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ חָבֵר שֶׁאָבַד זֶה מִכְּבָר
,חֲבֵרָה שֶׁהָלְכָה וְאֵינָהּ עוֹד
.מִזְּמַן רָחוֹק
,אֲנִי נִגָּשׁ אֶל הַמְּנוֹרָה הֲֲמֶסוֹעֶפֵת
,נוֹגֵעַ בַּמֶּתֶג הַמַּתְאִים
,וְזוֹכֵר
,חֲוָיוֹת, מְקוֹמוֹת, מִלִּים טוֹבוֹת
.אֲהָבוֹת
,הַמֶּתֶג הוּסַט וְכּוּבַּה
,אַךְ הָאוֹר נוֹתָר עוֹד, מְעֻמְעָם
,מֵאִיר אֶת זִכְרוֹנִי
,וּמְסַפֵּר שׁוּב עַל מִי שֶׁהָיָה
.וְעָזַב
,עוֹמֵד וּמַבִּיט בָּאוֹר הַנֶּחֱלָשׁ לְאִטּוֹ
,בַּחֶדֶר נוּגִים אוֹרוֹת אֲחֵרִים
,שֶׁל אֲהָבוֹת שֶׁכָּבוּ
,אַךְ לְעוֹלָם יָאִירוּ
.אֶת פִּנּוֹת לִבִּי
Glow
In the darkness of night, as if from a dream,
A faint light shines from my heart’s chamber,
It was left by a friend who had left long ago,
A girlfriend who is gone and no more,
From a faraway time.
I reach the branched lamp,
Touch the right switch,
And remember,
Experiences, places, good words,
Loves.
The switch moved and turned off,
But the light still remains, dimmed,
Illuminates my memory,
And tells again about who was,
And left.
Stands and looks at the slowly lowering light,
Other lights dim in the room,
Of loves that died,
But which will always light,
My heart’s darkness.