בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן,הֶדֵּי הַקְּרָבוֹת, רֵיחוֹת הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן
,נִרְגְּעוּ וְנַמוֹגוּ אֶל אֹפֶק הַזְּמַן
,אוֹתוֹ זַעַם קָדוֹשׁ שֶׁחִירְחֵר מִלְחָמָה
.שָׁכַךְ זֶה מִכְּבָר וְנִטְמָע בַּשִּׁגְרָה

,הַהֹוֶה מִתְגַּלְגֵּל עַל פַּסִים מֻכָּרִים
,שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים שֶׁל חַיִּים רְגִילִים
,מִשְׁפָּחָה, עֲבוֹדָה, שַׁבָּתוֹת, טִיּוּלִים
.רִיב פּוֹלִיטִי תּוֹרָן, חֲדָשׁוֹת, מִלּוּאִים

,אַךְ מִתַּחַת רוֹבֵץ הַמַּצָּע הָאָפֹר
,זִכְרוֹנוֹת, חֲרָדָה, וּכְאֵב שֶׁיַּחְזֹר
,מִשְׁפָּחוֹת הַנִּסְפִּים שֶׁחָרַב עוֹלָמָן
.רִבּוֹא מַכָּרִים, חֲבֵרִים, בְּנֵי אָדָם

,בְּבָתֵּי הַקְּבָרוֹת הַמִּסְדָּר עַד עוֹמֵד
,בְּשׁוּרוֹת לְבָנוֹת שֶׁל בְּרָק שַׁיִשׁ בּוֹהֵק
,מוּכָנִים כָּאן כְּמוֹ אָז לְמִקְצָב הַפְּקֻדָּה
.שֶׁנִּתְּנָה לִפְנֵי דּוֹר אַךְ עֲדַיִן תְּקֶפָה

,צְעִירִים לְעוֹלָם, חֲסֵרִים הֵם עַד כְּלּוֹת
,הֵם מְחִיר הַחַיִּים כָּאן בָּאָרֶץ הַזֹּאת
,כָּל אַחֵד וּבַיַּחַד הוֹתִירוּ חָלָל
.שֶׁאֵינוֹ מִתְמַלֵּא וַעֲדַיִן נִפְעָר

,לְחֶלְקֵנוּ הַיּוֹם הוּא יוֹם לְזִכָּרוֹן
,לְרַבִּים אֲחֵרִים הוּא חַיֵּי הַיּוֹם יוֹם
,מַעְגָּל הַשְּׁכוֹל כְּלָל הָאָרֶץ נִפְרַס
.הַחִבּוּק לְאוּמִּי, הַכְּאֵב בִּלְתִּי נִתְפַּס

א’ באייר התשפ”א
English Translation
April 13, 2021

Atlanta

People become disposable,
When they all look indistinguishable,
To you,
When their work seem inferior,
To you,
When their life,
And their death,
Is insignificant,
To you.
March 18, 2021

מִשְׁפָּחָה טֶכְנִית

,אַבָּא מַבְרֵג
,אִמָּא פְּלָיֶיר
,יֶלֶד בּוֹרֶג
,יַלְדָּה מַסְמֵר
.יֶלֶד דִיסְקָה

,כָּל הַזְּמַן מְתַקְּנִים
,לוֹחֲצִים
,מְסוֹבְבִים
,מְעַקְּמִים
.חוֹבְטִים

,כְּשֶׁתִּתְבַּגֵּר תַּהֲפוֹךְ מִבּוֹרֶג לִכְלִי עֲבוֹדָה
,תִּהְיֶה מַבְרֵג פִילִיפְּס
,אוּלַי פְּלָיֶיר אַף אָרוֹךְ
,מַפְתֵּחַ צִינּוֹרוֹת
.אוֹ אֵיזֶה כְּלִי עֲבוֹדָה חַשְׁמַלִּי מְתוּחְכָּם

,הַחַיִּים מַצִּיעִים שֶׁפַע אֶפְשָׁרוּיּוֹת
?מָה תִּבְחַר לִהְיוֹת
,בּוֹרֶג קָטָן גָּדוֹל
,בּוֹרֶג גָּדוֹל קָטָן
?בּוֹרֶג סְתָם

,אַבָּא פַּטִּישׁ
,אִמָּא צְבָת
,יֶלֶד מַסְמֵר
,יַלְדָּה בּוֹרֶג
.יֶלֶד חוֹלֵם

English Translation
February 23, 2021

The Twenty-Second in February, Two Thousand Twenty One

Half a million,
Five hundred thousand,
So many ones,
In a single sum.

An unimaginable count,
Abstractive amount,
So many faces and stories,
Memorials and grief.

Only two months ago,
This number was halved,
It will grow yet tomorrow,
And the day after that.

An invisible virus,
Wreaking illness and death,
Gaining strength and commotion,
From eager spreaders of doubt.

Half a million so far,
And the aggregate grows,
Until all are inoculated,
Put on a damn mask.

 

February 23, 2021

Barbed Wire

Barbed WireHappy birthday to you, love,
No cake or a festive celebration,
Just the thoughts of you and my dull pain,
So much sadness to contain, my tears stream uncontrollably,
And that overwhelming hollow loneliness, again.

Today is dedicated to commemoration,
Thought of time that was and never will,
Your music in the speakers and your presence all around me,
You are so long gone, and yet so here.

I wish I could remember you without the crushing ache,
Think back on our good times and nothing else,
I’m tired of drowning in my own emotions,
None of it does much to bring you back.

Sharing space in me, I truly love your presence,
But I need the room for other things,
I long for a day we’d live as just good neighbors,
Meet from time to time, but otherwise, be left free.

Happy birthday, love, it’s really good to see you,
I am filled with all the pain of missing us,
Rest your soul, you are gone but not forgotten,
The day will come I’ll find my long-sought peace.

 

November 23, 2020

יְרוֹקֶת

,יוֹם רִאשׁוֹן בְּכִיתָּה אָלֶף
,שְׁלוֹשִׁים זַאֲטוּטִים
,דָּנָה קָמָה דָּנָה נָמָה
.לוּחַ עֵץ וּשְׁלַל גִירִים
,יָרוֹק בָּהִיר יָרוֹק כֵּהֶה
,הַתִּלְבּוֹשֶׁת אֲחִידָה
,סֵמֶל עִיר עַל כִּיס הַבֶּגֶד
.לְהוֹרִיד לְפָנַי כְּבִיסָה*

,אֵין אוֹפְנָה, בְּחִירָה אִישִׁית כָּאן
,הַשִּׁוְויוֹן לִפְנֵי הַכּוֹל
,עִיר שֶׁל מַעֲמַד בֵּינַיִים
.סוֹצְיָאלִיזְם בְּגָדוֹל

,כָּךְ שָׁנָה רָדְפָה שְׁנָתַיִים
,מִתְבַּגְּרִים וּמִתְפַּתְּחִים
,הַמִּידּוֹת גָּדְלוּ אִיתָּנוּ
.הַצְּבָעִים נוֹתְרוּ זֵהִים

,לַתִּיכוֹן הִמְשַׁכְנוּ הָלְאָה
,וְהֶחֱלַפְנוּ לַכָּחוֹל
,עוֹד אַרְבַּע שָׁנִים וְאָז
.מָדֵּי צָבָא כָּבְשׁוּ הַכּוֹל

,כָּךְ שְׁנָתַיִים וְשָׁלוֹשׁ
(!יֵשׁ שֶׁאַף שֵׁירְתוּ יוֹתֵר)
,סוֹף, לָאֶזְרָחוּת יָצָאנוּ
.וְנִדְרַשְׁנוּ לְבָרֵר

,אֵיךְ קוֹנִים בְּגָדִים וְלָמָּה
,יֵשׁ צְבָעִים שֶׁלֹּא הוֹלְכִים
,עִם צְבָעִים שׁוֹנִים מֵאֵלָה
!אַחֶרֶת לְהַחֲלִיף, אֱלוֹהִים

,מָה לִלְבּוֹשׁ, אוֹ מָה מַמָּשׁ לֹא
,לֹא הָיָה לָנוּ מוּשָּׂג
,שְׁנוֹת יְלָדוֹת כְּלוּם לֹא לָמַדְנוּ
.רַק לִלְבּוֹשׁ מִן הַמּוּכָן

,חַם בַּחוּץ? נִלְבַּשׁ קָצָר
,צֶבַע לֹא חָשׁוּב אַף פַּעַם
,אִם קָרִיר, נִיקַּח אָז סְוֶודֶר
.גּוֹדֵל לֹא קוֹבֵעַ כָּאן

,כָּךְ פָּגַשְׁנוּ בַּגְרוּתֵנוּ
,עִם מוּשָּׂג קָלוּשׁ בְּטַעַם
,עוֹד חַיִּים שְׁלֵמִים יִקַּח
.לִלְמוֹד אֶת שֶׁהֶחְמַצְנוּ פַּעַם

March 16, 2020

New Dawn

AP Photo/Andrew Harnik

Good morning,
Rise to a new dawn,
Of decency and hope,
And healthier choices,
For us to realize.

Open your eyes and smile,
At a future that became brighter overnight,
Opportunities that feel closer,
And the atmosphere that cleared up,
By so much.

Stretch your arms,
Up toward the ceiling,
That became easier to breach,
Through a collective effort,
Which is still being realized.

Open your front door,
The sight, the smells, are the same, yet different,
Yesterday we rejoiced,
And today we shall have,
A good day.

 

November 7, 2020

The Third in November

Ash TreeThe Ash tree in the front yard lost all its leaves,
To the storm last night.
The skies are now pouring through it,
Onto the dormant ground.

Ready for the winter hardship,
It stands naked, gray branches barren,
No coat or cover, only thin fingers,
Pointing defiantly at the cold wind.

Birds bathe in the shallow end of the pond,
Readying their feathers for the coming winter,
Squirrels run last-minute errands,
To store food.

The season is changing,
Sending messages of bright colors,
Chilly nights,
And a fading sun.

The election season blows angst into my head,
A year framed by confinement and fear,
Is reaching its conclusion.
In leaves-covered yards.

Faces in windows,
Peeking outside,
Seeking, and hoping,
For a greener future.

 

October 24, 2020

Counter Life

In a parallel world, I have made different choices,
I did not fall in love, I made giant mistakes.
In that twin universe, we did not meet each other,
And all that we know never ever took place.

In a parallel world, I’m a violent felon,
Get in fights, beat and rob, also spent time in jail.
In that twin universe, I have nothing to live for,
Only suffering loss, pain, regret, and despair.

In a parallel world, I have married another,
We did somewhat okay, only just for a while.
In that place over there we fought much, hate each other,
We were coupled together, but never a pair.

The weather out there in that parallel universe,
Is the same as is here, seasons, sunshine, and rain.
All the towns and the streets are too, pretty identical,
So are dreams, hopes, desires, and people who care.

It’s the choice that is different, at that one intersection,
When an option presents, you take left instead right.
That’s how chances are missed and sure futures lose merit,
To a life that heads downhill instead of to great.

In a parallel world, I took different direction,
That had changed life forever for me and for some.
In that twin universe, I did not write this poem,
Or anything else I created in time.

 

September 13, 2020

לֶחֶם

טיולית badford ©1969, friedman-tours.com

הסיפור הבא התרחש לפני שנים רבות בקצה רמת גן, במקום שבו רחוב הירדן הזורם בנתיב מקביל לנהר ממזרח שעל שמו הוא קרוי. שם, היכן שהוא פוגש ברחוב אלוף שדה, זה המושך משכונת רמת אפעל מערבה אל הערים גבעתיים ותל אביב. במקום שבו עומדים כיום בתי דירות גבוהים המשקיפים אל גגות הרעפים האדומים של שכונת רמת חן שמדרום. על אותו שטח ממש שכן פעם בניין אבן חד קומתי. היה זה בניין לבן וסתמי, נצר לארכיטקטורה הסגפנית שאפיינה את ענף הבניה בשנותיה הראשונות של העיר. בניין חסר חן או יחוד, שלא הסגיר את ייעודו בכל אופן לעוברים ולשבים. אלה מצידם היו חולפים על פניו מבלי משים, אצים לדרכם ברחובות העיר שנדמו אז כאילו היו גדולים ורחבים והיום גדושים ופקוקים הם כעורקיו של חולה לב רגע לפני שהתנועה דמה בהם. על אף ששכן אך כקילומטר בודד מבתינו, לנו הילדים נתפס אז הצומת כמקום רחוק, כזה שפוגשים רק אם חולפים דרכו בנסיעה. נהגנו לחצותו בדרך כלל בסופי שבוע, דחוסים בסדר ישיבה קבוע על הספסל האחורי של החיפושית הלבנה בדרכינו ליעד כזה או אחר. כמו רבים אחרים, גם אנו לא שעינו אל אותו בניין, והוא נטמע אל תוך השעמום האורבני של בתי מגורים דו ותלת קומתיים שניצבו לאורך רחובות העיר המתפתחת ובאזור כולו.

כל זה השתנה ביום אביב חמים אחד, לקראת סוף כיתה ה’. ישבנו אז בני ובנות הכיתה לאורך ספסלי משאית טיולים רועשת שהובילה אותנו מבית הספר אל שיעור שחיה בבריכה העירונית. המשאית חרקה וגנחה לאורך המסע בן עשר הדקות כמו היתה ספינת משא החותרת דרכה בין גלי ים סוערים. משהגיעה זו אל מול בניין האבן האטה ועצרה, גומעת לעצמה שניות ארוכות של מנוחה נוהמת לאורו של הרמזור האדום שבצומת. השקט הרגעי אפשר לנו שניות יקרות של שיחה בטונים נמוכים יותר, אך אלו נדמו גם הן משהתחוורה החוויה החדשה בנחירינו. מבעד לחלונות המשאית הפתוחים חדר ואפף אותנו ניחוח עשיר ומגרה של לחם טרי באפייתו. מבטינו תרו מצד לצד, מנסים לאתר את מקור הריח. תוך שניות נפתרה החידה. בית האבן הלבן, חסר הגינונים והצביון הכיל בתוכו מאפיה קטנה! והריח, אוה הריח. מהסוג שלא חשוב מתי אכלת לאחרונה וכמה ואם בכלל רעב אתה. לחם אכול תאכל, עכשיו ומיד. בלי חמאה, גבינה, או כל ממרח אחר. לחם טרי וחם שריחו מזמין לנגוס בו ללא שהות, דוחק בך לקרוע ממנו חלק גדול ולמלא בו את פיך. לתחוב אצבעות קשיחות אל תוך רכותו החמה ולבצע בו מעשים מגונים של רעב ותשוקה ולשחרר ממנו אדים לחים המכים בחוזקה בנחיריים רוטטות… אוההה… לחם טרי…

הרמזור התחלף לירוק והספינה הפליגה דרומה. ואנו, חבורה תמימה ומזיעה של בני אחת עשרה נותרנו ותאוותינו בידינו. דקות ספורות אחר כך כבר טבלנו במימי הבריכה שקיררו את גופינו המיוזעים ותשוקתנו ההומה. שנים עוד יעברו לפני שנחווה סוגים אחרים של תאווה בעוצמה שכזו. אבל ממש כמו בדברים אחרים מסוג שכזה, את הפעם הראשונה לא שוכחים.

English Translation
April 18, 2020